#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] המשכיר בית, האם השכיר גם את הגינה הסמוכה?   2] המשכיר חצר, האם השכיר גם את הרפת שבחצר עצמה? ומה הטעם?	1.לא [- ולא התירוהו אלא השימוש בקירות של הגינה.]<br>2.לא - כי המשכיר לא מסיח את דעתו מהזבל שברפת.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוכר חצר, למי שייך הזבל שבא מבהמות של השוכר? ומה הטעם?    ומי מחוייב לפנות את הזבל שמבהמות של השוכר?	הזבל של השוכר והשוכר מחוייב לפנות את הזבל של בהמותיו - כי השוכר לא מפקיר את זבליו, ואפילו כשהשוכר לא מעוניין בזבליו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיג/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] זבל של אחרים בחצר-המושכרת של מי הוא? ומה ההלכה למעשה?     2]של מי שייך זבל של אחרים המונח בחדר המושכר?            3] צבי שבור שנפל לחצר-המושכרת, של מי הוא?                   והאם יש חילוק בין זבל לשאר דברים  [2 חילוקים]?          4] אפר שלו ושל אחרים המתבשלים בתנור-המושכר, של מי הוא?         ומה החילוק בין אפר-תנור לבין זבל[2 סברות]?	"1. נחלקו הראשונים:  שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שזה שייך למשכיר,  שיטת רוב הראשונים וכך פוסקים  הגר""א והבית-מאיר שזה שייך לשוכר.<br>2.לשיטת התוס' שהחצר- משתמרת למשכיר כי מדובר כשבית-המשכיר פתוח לחצר-השכורה, כשהזבל בתוך חדר המושכר - אף כשהוא פתוח, לא זוכה המשכיר כיון שיכול השוכר לנועלו [רעק""א] מסתימת הרמב""ם לומד הש""ך שס""ל שגם כשבית-המשכיר לא פתוח לחצר-השכורה זוכה המשכיר - כי כשהשוכר שומר על חצרו,זה גם כן נחשב לחצר המשתמרת לדעתו, ולכן זוכה המשכיר אף בזבל שבחדר מושכר, והגרעק""א טוען שאין ראיה מסתימת הרמב""ם שחולק הרמב""ם על התוס'.       3. אף השו""ע פוסק שזה שייך לשוכר - ונחלקו הפוסקים בדעת-השו""ע: הסמ""ע והרב מרדכי מטאלון המובא בלח""מ ובקצוה""ח למדו שלשיטת השו""ע אין חילוק בין זבל לשאר דברים, ומצאתי שכן היא דעת המג""א בהלכות סוכה [סוף סימן תרל""ז] ממה שהשוה את המחלוקת של רש""י והרמב""ם דידן לשואל בית ובנה שם סוכה- שהרי שאלה שוה לשכירות בקניני החצר שלה, וכן היא דעת הנתיה""מ [סימן קצ""ב  סק""ו ובפתיחה לסימן ר' ד""ה ולפענ""ד נראה לחלק] יעו""ש שבב' המקומות כתב יישובים שונים לקושיית הסמ""ע בסתירת דעת השו""ע ולא כתב את החילוק שכתבו כאן הפוסקים,   אבל הט""ז והתורת-חיים המובא בש""ך והקצוה""ח לומדים שרק בזבל סובר השו""ע שזה שייך למשכיר,                             ומשום 3 טעמים:1.שהשוכר לא שכר את החצר עבור הזבלים וגם החצר לא עומדת לשם הנחת-הזבלים.[תורת-חיים - ומביא האמרי-ברוך שכן מפורש בראב""ד וברבינו יונתן] 2. כי השוכר לא סמך דעתו על הזבלים - כי מי יימר שיבואו אחרים ומי יימר שיניחו אצלו זבלים. [ט""ז] 3.שרק כלפי זבל יש אומדן שהמשכיר שייר לעצמו את הזכות שיש לו בזבלים שבחצר - וכמו שמצינו לגבי משכיר חצר שהוא לא השכיר את הרפת שבחצר.[קצוה""ח]<br>4.של השוכר - והוא חלוק מזבל כיון שמעורב בזה האפר של השוכר, המשכיר מסיח את דעתו מכל האפר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיג/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר בית ולא חצר והשוכר הניח כלי לפני / אחרי שיצא הזבל לאויר-העולם - שיעמוד באויר-החצר כדי לקלוט את הזבל של בהמות אחרים שיכנסו לחצר, מי זוכה בזבל?        2]שכר חצר והניח כלי באויר רק אחרי שיצא הזבל לעולם, למי שייך הזבל? ומה הטעם?       3]שכר חצר והניח כלי ע""ג החצר עצמה כדי שתקלוט את הזבל שיבוא מבהמות אחרים, למי שייך הזבל?"	"1. כשהניחו אחרי שיצא לאויר העולם - זוכה המשכיר - שהרי החצר לא מושכרת לשוכר ומיד כשיצא הזבל לאויר בחצר של הבעלים, זוכה בו הבעלים, הניחו לפני שיצא לאויר העולם - זוכה השוכר.        2.זוכה השוכר - לא מיבעיא לשיטת רש""י והבית-מאיר שזוכה השוכר בכל קניני-חצר אלא אפילו לשיטת הרמב""ם והשו""ע שזוכה המשכיר, כתב הסמ""ע שהיינו רק בדבר שעומד ליכנס לחצר, משא""כ בזבל שעומד לנוח בכלי של השוכר והכלי עומד באויר ולא ע""ג החצר, לא קנהו המשכיר.                                <br>3. לשיטת רש""י והבית-מאיר ודאי זוכה השוכר,          ולשיטת הרמב""ם והשו""ע מסתפק הסמ""ע האם זוכה בו השוכר או המשכיר - שכיון שנתבאר שהמשכיר לא זוכה כשהזבל נמצא באויר, י""ל שרק  במה שעומד בתוך החצר עצמה, זוכה המשכיר אך לא במה שנכנס לתוך כלי-השוכר, ולכן כשנח הזבל לתוך כלי-השוכר, לא יזכה בו המשכיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיג/סעיף ג	"תשובה 1 ו2 הם ודאי וחלוקים הדינים ב2 המקרים בתשובה 1 ותשובה 3 היא ספק בסמ""ע אך חשוב מהו הטעם בזה."	
